אשרה - הבלט הקולנועי

אשרה, הידועה במקורות שונים גם בשם אישתר ואסטארטה, הלא היא אסתר, היא אלת אלילים מזרח תיכונית של רחמים, שגשוג ופוריות. שירו של מיכאל קורול "שירי אשרה שנפלה" הוא הבנה פנטסטית של התפתחות המונותאיזם בכנען. אשרה מתנערת מהאלים הגדולים והנוראים, מעניקה את אהבתה לאל היחיד עם שם של ארבע אותיות בלתי ניתן לבטא.

הטרגדיה של אשרה היא שהמונותאיזם שולל את ההכרה בזוגות אלוהיים, והבחירה שלה פירושה הרס ושכחה בלתי נמנעים.

על פי השיר "שירי אשרה שנפלו", ליאוניד פדורוב ואיגור קרוטוגולוב הקליטו את האלבום "אשרה", שהפך לפסקול הסרט.

בתחילה היה מדובר במופע כוריאוגרפי שיוצג על הבמה. אבל מאז שהרעיון התממש במהלך שנת ההסגר של 2020, הוא הפך לסרט בלט. הוא צולם על ידי אנה אוז'רסקאיה בעצמה בין נופי צפון שוודיה, שלא ניתן להבחין בצילומים מהמדבריות הכנענית. בו, במהלך שעה, הגיבורה היחידה, אשרה (סבין גרונדייק), משתמשת בריקוד מודרני אקספרסיבי כדי "לסדר דברים" עם 11 שותפים המתארים אלים פגאניים. כל הרקדנים ממוצא שונה - מסלאבי ועד יפני, אבל כולם עובדים או עבדו עם אנה בגטבורג.

מוזיקה: ליאוניד פדורוב ואיגור קרוטוגולוב

טקסט: מיכאיל קורול

כוריאוגרפיה: אנה אוזרסקאיה ואמנים

במאית: אנה אוזרסקאיה

צילום: אלנה דה סילבה

מעצב תלבושות: זאק אנקוויסט

עורכת: אלאנה דה סילבה ואנה אוזרסקאיה

אמנים:

אשרה – Sabine Groenendijk

בעל – ז'וזבה היירו איזאגייר

דגון – טקויה פוג'יסאווה

שמשו – כריסטוף פון ריידמן

Mutu – Endre Szumicki

יאמו – ג'סי בכרד

ג'ריהו – יאן ספוטק

פליז – Duncan S. Schultz

תמוז – זנדר קונסטנט

שלימו – זאק אנקוויסט

שהרו – טסונג-הסין צ'ן

יוד היי ואב היי – ליאונרדו מרטין מרקז